הכנסת מפעילה גוף חוקר (מרכז המחקר והמידע) אשר מטרתו להעביר לחברי הכנסת אינפורמציה אובייקטיבית אודות נושאים בהם עליהם יש לתת את הדעת. בשנת 2010 הוציאה המחלקה לפיקוח תקציבי של אותו גוף דין וחשבון הנוגע לריכוזיות הכלכלית במשק הישראלי, במסגרתו נפרסו נתונים אודות קבוצות העסקים שפועלות בשוק הישראלי, תוך התחשבות במשקלן וההשלכות שיש לכך. טרם יובאו ממצאי הדו"ח, חשוב להסביר כי כאשר מדברים על ריכוזיות במשק, עוסקים בכמה גורמים בודדים אשר שולטים במרבית הפעילות העיסקית במשק (בהגה המקצועית מצב זה מכונה "(“Business Group.
על פי ממצאי הדו"ח בישראל ישנה ריכוזיות כפולה, הן בענפים בודדים (ביטוח, אמצעי תקשורת, בנקאות ועוד) והן במשק בכללותו. הריכוזיות האמורה נגרמת כתוצאה מפעילותן של כעשרים קבוצות עסקיות עיקריות הפועלות במשק הישראלי: קבוצת נוחי דנקנר, קבוצת עופר, קבוצת אריסון, קבוצת תשובה ועוד. על מנת להבין את האופן שבו שולטות אותן קבוצות במשק, יש לעמוד על המבנה שלהן. ודוק, עסקינן במבנה פירמידי שהבסיס לו הוא חברת אחזקות משפחתית, אשר שולטת בשלל חברות ציבוריות ששולטות בחברות ציבוריות אחרות.
ההשלכות של הריכוזיות במשק
קבוצות העסקים העיקריות במשק הישראלי, כמפורט לעיל, הינן בעלות זיקה רבה למערכת הבנקאית (כחמישים אחוזים מהחברות הפועלות בענף קשורות לקבוצות העסקים), עובדה שיוצרת ריכוזיות במתן האשראי במשק. כלומר, לאור הכוח הרב שיש לקבוצות בבנקים, נוצר מצב שבו ישנה הקצאה לא שיוויונית ובלתי יעילה של מקורות פיננסיים, אשר מקפחת את המשקיעים הבודדים ומשפיעה באופן שלילי על הצמיחה החברתית. זאת ועוד, בשל העובדה שהקבוצות חולשות על רוב ענפי המשק, קיים ביניהן שיתוף פעולה סבוך, אשר פוגע בשקיפות הפעילות המבוצעות על ידן ובאינפורמציה המועברת אל המשקיעים.
מאבק הכנסת בריכוזיות בענפים השונים במשק
לא למותר לציין כי כבר בשנת 1981 ניסתה הכנסת להיאבק בריכוזיות במשק הישראלי, אשר נוגעת לשליטת הבנקים בחברות אחרות. בעקבות כך חוקק חוק הבנקאות (רישוי), תשמ"א – 1981, אשר בין היתר חייב את הבנקים להפחית באופן הדרגתי את שיעור האחזקות שלהם בתאגידים העוסקים בייצור (מפעל לייצור נעליים, לדוגמא. החוק הבדיל תחילה בין תאגידי ייצור לתאגידים פיננסיים, כגון קרנות גידור, לגביהם לא נדרש דילול האחזקה).
למידע נוסף על דיני בנקאות
מעבר לכך, בשנת 2008 פירסמה וועדה שעסקה בריכוזיות בענף התקשורת בישראל המלצות הנוגעות למדיניות שיש להנחיל בענף, לרבות קביעה מפורטת של כללי התחרות בו. לאור המלצות הוועדה האמורה התאפשרה התווספות של מתחרים נוספים לענף התקשורת. כך, בכל הנוגע לשוק הטלפונים הניידים, התאפשרה כניסתם של שחקנים חדשים על ידי פיתוח של מפעילים וירטואליים (MVNO), אשר מאפשר לאותן חברות סלולר חדשות לפעול על גבי התשתיות של החברות הקיימות ולא להקים רשת חדשה (הקמה שכרוכה בהשקעה רבה וכפופה לעמידה בתנאים הנוקשים הקובעים בחוק).
עמדנו לעיל על הסיכונים הרבים שיש בריכוזיות הקיימת בענף הבנקאות. בימים אלו דנה הוועדה לעידוד התחרותיות במשק בנושא זה, אולם טרם פירסמה את המלצותיה, מציעים חברי הכנסת הצעות חוק שונות שנועדו לתת פיתרון ושינוי יסודי באופן שבו מוקצה האשראי. כך, חבר הכנסת מאיר שטרית הצהיר כי הוא יוזם חוק אשר יגביל את האפשרות של דירקטורים בבנקים לשמש כדירקטורים בחברות אחרות, על מנת למנוע מצב שבו האנשים שמייצגים את אותן חברות הם אלו אשר יחליטו לתת להן אשראי. הצעת חוק נוספת המקודמת בימים אלו חותרת להקמת מאגר דירקטורים חיצוניים על ידי הרשות לניירות ערך, אשר ימונו על פי יכולתם המקצועית, באופן שיגבירת הפיקוח על שוק ההון ועל האופן שבו מנוצלים כספי הציבור.