הכרזת פשיטת רגל: מה התהליך שהחייב צריך לעבור?

העסק מתדרדר? אולי כדאי להכריז על פשיטת רגל
העסק מתדרדר? אולי כדאי להכריז על פשיטת רגל

הליך פשיטת רגל הוא הליך משפטי של חדלות פירעון. במסגרתו, נבחנת האפשרות של הסדר פשרה בין החייב לנושים ו/או קבלת הפטר מן החובות.

מטבע הדברים, שאיפתו של החייב הפותח בהליך פשיטת רגל היא לקבל הפטר מחובותיו ולפתוח דף חדש, אולם צו הפטר לא ניתן לכל חייב והדבר תלוי בגורמים שונים כגון נסיבות יצירת החובות ואופן התנהלותו של החייב לאורך ההליך.

הליך פשיטת רגל מורכב ממספר שלבים ובסופו, יקבל בית המשפט החלטה בעניינו של החייב.

מתן צו כינוס

השלב הראשון בהליך פשיטת רגל, הוא קבלת צו כינוס, במסגרתו נכסי החייב עוברים לפיקוחו הבלעדי של הכונס הרשמי. בד בבד כל ההליכים אשר ננקטו נגד החייב עד למועד מתן צו הכינוס, מעוכבים. המטרה היא להקפיא את המצב הקיים, על מנת לבחון האם החייב יכול לפרוע את חובותיו, באופן מלא או חלקי, או האם הוא אכן חדל פרעון ונסיבות המקרה מצדיקות מתן הפטר לחובותיו.

עם מתן צו הכינוס, רשאי החייב להגיש לבית המשפט בקשה למתן צו הפטר. לאחר הגשת הבקשה, ייקבע מועד לדיון בבית המשפט, אליו יוזמנו גם נושיו של החייב, אשר רשאים להגיש התנגדות לצו ההפטר, הפוגע בזכותם לקבל את כספם מן החייב. בקשה לצו הפטר יכולה להתקבל או להידחות כאשר אם התקבלה הבקשה, בית המשפט יורה על מתן צו הפטר חלוט, חלקי או מותנה.

הטלת הגבלות על החייב

הקפאת ההליכים נגד החייב עם מתן צו הכינוס, נועדה בכדי לאפשר בחינת מצבו של החייב, אך בד בבד, יש לוודא כי החייב לא יחמיר את מצבו בתקופת הבירור ולאורך כל ההליך של פשיטת הרגל.

לשם כך, מוטלות על החייב הגבלות שונות כגון הגדרתו כלקוח מוגבל בבנק, כך שהוא אינו יכול לפתוח חשבון בנק ולעשות שימוש בכרטיסי חיוב ובשיקים. הגבלה נוספת המוטלת על החייב היא הוצאת צו עיכוב יציאה מן הארץ, על מנת למנוע העלמת נכסים ואת בריחת החייב.

 הכנת תסקיר של הכונס הרשמי

בית המשפט מבסס את החלטתו בעניין החייב בין היתר על פי התסקיר שהכין הכונס הרשמי אודות החייב. זוהי למעשה חוות דעת של הכונס הרשמי הכוללת בין היתר:

  1. ממצאים שונים אודות מצבו הכלכלי של החייב: האם לחייב קיימים נכסים כלשהם אשר יכולים לשמש לפרעון חובותיו, או חקירת הכונס הובילה למסקנה כי החייב שילם את כל אשר יכול היה לשלם והוא אכן חדל פרעון בשלב זה.
  2. תוצאות אסיפת הנושים: התסקיר יפרט האם הוצעו הסדרי פשרה במסגרת אסיפת הנושים ומהי עמדת הצדדים באשר לאלו.
  3. אופן יצירת החובות: לרכיב זה יש משמעות גדולה עבור החייב, היות שאם חובותיו נוצרו בתום לב, ייתכן ויקבל הפטר מחובותיו, אולם אם אלו הם תוצאה של מעשה פלילי או התנהגות בלתי סבירה אחרת, ככלל, ידחה בית המשפט את הבקשה להפטר.
  4. פירוט אודות התנהלותו של החייב בהליך פשיטת הרגל: הכונס הרשמי יפרט כיצד התנהג החייב לאורך ההליך ואם פעל שלא בתום לב, יכול הדבר להביא לדחיית הבקשה לצו הפטר.

סיומו של ההליך – הסדר או הפטר

הליך פשיטת רגל מסתיים בהחלטתו של בית המשפט: אישור הסדר פשרה של החייב עם נושיו או מתן צו הפטר לחייב, הפוטר אותו מתשלום חובותיו. כמו כן, לעיתים, קובע בית המשפט צו הפטר מותנה, אשר משמעותו כי החייב יקבל הפטר מחובותיו רק לאחר שישלם סכום כספי מסוים לנושים. אם ניתן לחייב צו הפטר מלא, הרי שהוא פטור באופן מוחלט מתשלום החובות שצבר וההגבלות אשר הוטלו עליו מתבטלות.

אז מה היה לנו בכתבה:
באנר בנק אינפו
Picture of לורן מוסייוף מומחית פיננסית

לורן מוסייוף מומחית פיננסית

לורן מוסייוף מומחית פיננסית בעלת ניסיון עשיר, ליווי של אלפי לקוחות מרוצים והשתתפות בפורומים מקצועיים. מייסדת ומנהלת הפורטל בנק אינפו, המקום שמנגיש לכם את כל המידעבנושא פיננסי והשקעות נדל"ן.