הקפאת הליכים

חברת ניכיון השיקים הנוחה והזולה בישראל!

באנר בנק אינפו

הקפאת הליכיםכאשר חברה עסקית נקלעת לקשיים כספיים, עשויים נושים מסוימים של החברה להתחיל לחשוש לגורל הכסף שלהם. במקרה שכזה, האינטרס הישיר של הנושים, אשר סבורים כי החברה עתידה להפוך לחדלת פירעון (לא מסוגלת לעמוד בהתחייבויותיה) בקרוב, הוא לקבל את המגיע להם מהחברה, גם אם המשמעות היא שהחברה תקרוס בשל כך.

לדוגמה, ספק גדול אשר חייבים לו כספים יכול לדרוש לקבל חזרה את הציוד שמכר לחברה, גם אם משמעות הדבר הוא שהחברה לא תוכל להמשיך לפעול באופן מוחלט.

מסיבה זו, החוק מכיר בכך שלעיתים יש להעניק לחברה שנקלעה לקשיים הגנה מסוימת מפני נושים, שתאפשר לה להגיע עמם להסדר או לשפר את מצבה העסקי. המנגנון המשפטי שמאפשר לעשות צעד שכזו נקרא "צו הקפאת הליכים" והוא מעוגן בסעיף 350 לחוק החברות.

מה משמעותו של צו להקפאת הליכים

מרגע שהוצא הצו בידי בית המשפט, כל גביית החובות למול החברה צריכה לעבור דרך בית-משפט אחד שירכז את הטיפול בתביעות נגד החברה. בלשון החוק: "לא ניתן יהיה להמשיך או לפתוח בשום הליך נגד החברה, אלא ברשות בית המשפט ובתנאים  שיקבע". הכוונה בהליך היא כמובן לכל הליך משפטי, לרבות במסגרת ההוצאה לפועל.

המשמעות המעשית של הצו הוא שיש גורם אחד (בית-המשפט המחוזי), אשר רואה לנגד עיניו את התמונה המלאה ואת כלל האינטרסים – הצורך להחזיר חובות, והאפשרות לשקם את החברה. משניתן הצו לא החברה ולא הנושים יכולים להחליט מי יזכה להיפרע מן החברה. כל החזר של חוב שנעשה ללא אישור בית-המשפט בטל.

מה התנאים לקבלת צו להקפאת הליכים

בשונה מהליך של פירוק חברה שאותו מובילים הנושים בעילות מסוימות, צו להקפאת הליכים ניתן רק במסגרת הליך של פשרה או ההסדר בין החברה לנושיה או בין החברה לבעלי המניות בה. משמעות הדבר הוא כי צו שכזה יינתן רק כאשר בית-המשפט התרשם כי נעשים מאמצים להגיע להסדר חובת ולהסדרת כל הזכויות של המעורבים בחברה. במקרה שכזה, על בית-המשפט לבדוק האם יש צורך בהקפאת הליכים כדי לאפשר למאמצים להבשיל לכדי להסדר או פשרה (פריסת חובת, הזרמת כסף נוסף לחברה, קיצוצים וכד'), וכדי למנוע התנפלות של בעלי החוב על נכסי החברה.

על-פי החוק, צו להקפאת הליכים מוגבל לתקופה של עד תשעה חודשים. זאת לאור התפיסה כי אם במשך תקופה זו לא הושגה פשרה, אזי אין תועלת בהמשך עיכוב ההליכים. עוד נקבע בחוק כי ניתן לבקש צו הקפאת הליכים במעמד צד אחד (לרוב, החברה או בעל עניין בה). אולם, בפועל מדובר בהליך הנעשה בנוכחות של כל הצדדים – החברה ובעלי החוב.

מה לא "קופא" בעת הקפאת ההליכים

למרות שהחוק קובע כי לא יימשכו ולא יפתחו הליכים, יש נושים שבכוחם "לגבור" על צו הקפאת הליכים. עם-זאת, גם נושים שכאלה צריכים לפנות לבית-המשפט המחוזי, ולפי החוק על בית-המשפט להתיר להם לבצע פעולות מסוימות – נושה מובטח (שיש לו בטוחה על נכס כנגד הלוואה), רשאי יהיה לממש את הנכס ששועבד לו. נושה בעל שעבוד צף יהיה רשאי לגבשו ונושה שהיה בעל שעבוד צף שגובש יהיה רשאי לממש את הנכס.

אולם, החוק קובע כי בית-המשפט לא יתיר פעולה שכזו באופן אוטומטי. על בית-המשפט לבחון האם יש דרך אחרת להבטיח כי זכויותיו של הנושה המובטח בנכס לא יפגעו, גם מבלי מימוש הנכס. לדוגמה, אם בית-המשפט ימצא דרך לוודא כי הנכס יישמר, לא יעשה בו שינוי והוא לא ימכר לצד ג', ייתכן שגם הנושא המובטח יאלץ להמתין לתום המאמצים להגיע להסדר.

אז מה היה לנו בכתבה: