מהי חקירת יכולת של ההוצאה לפועל?

במציאות הכלכלית הנוכחית, ובייחוד לאחר משבר הקורונה שנמצא עדיין בעיצומו, אנשים רבים מוצאים עצמם נכנסים לבור כלכלימהי חקירת יכולת של ההוצאה לפועל? אשר היציאה ממנו מורכבת ולעיתים נראית בלתי אפשרית. התהליך הופך למאיים אפילו יותר כאשר נגד אדם מסוים נפתח תיק הוצאה לפועל, ועל אחת כמה וכמה כשהוא עומד בפני חקירת היכולת של רשם ההוצאה לפועל. בכתבה הבאה נסביר לכם מה מטרת התהליך, כיצד הוא מתבצע ולמה לא צריך להיכנס לפאניקה כאשר עוברים אותו.

מהי המטרה העיקרית שבעטיה מבצעים חקירת יכולת?

חקירת יכולת של ההוצאה לפועל היא הליך הנעשה על ידי רשם ההוצאה לפועל, במסגרתו הוא מנסה לבחון את יכולתו של אדם שהוגדר כחייב לקיים את פסק הדין כנגדו: במילים אחרות, את היכולת שלו לשלם את החוב. לצורך הגדרת מצבו הכלכלי של החייב, בוחן הרשם או מי מטעמו שורה ארוכה של פרמטרים: ההכנסה הקיימת של האדם החייו, הנכסים שעומדים לרשותו, ההוצאות השוטפות של משק הבית ואפילו ההתנהלות הכלכלית שלו כמכלול, למשל בכל הנוגע לכמות היציאות שלו מהארץ לחו"ל והנסיבות בהן הדבר נעשה.

כאשר הרשויות בישראל מתרשמות מכך שהאדם יכול להחזיר את החוב, הרי שהתהליך עתיד להסתיים בקביעה של התשלומים שעליו לשלם וצורת ההסדר הספציפית למקרה שלו. אם מתרשמים שטענותיו שאינו יכול להשיב את החוב הן בעלות זיקה למציאות, יכול בהחלט להיות מצב בו מוחלט על הכרזה על האדם כפושט רגל וקבלת הפטר.

איך עורכים חקירת יכולת הלכה למעשה?

ההליך המקובל בישראל מגדיר כי חקירת יכולת תתבצע עבור כל חייב אשר מצהיר שאינו יכול להשיב את החוב באופן מלא או חלקי, אם כי לפעמים הדבר נעשה לבקשתו של האדם או הגורם שאמורים להיות זכאים לקבל את החוב. מרגע שמוחלט על ביצוע חקירת יכולת, נדרשת מהאדם התייצבות לחקירה תוך פרק זמן של עד 21 יום ממועד קבלת האזהרה. אין זה הכרח שהצד הזוכה ייקח חלק בחקירת היכולת, למרות שיש מצבים בהם הדבר נעשה או אפילו הכרחי.

את החקירה מבצעים בהתאמה למאפייני האדם ולעיתים גם הנסיבות הספציפיות של החוש שלו. בחלק מהמקרים החקירה נעשית בפומבי, ובחלק מהם מאחורי דלתיים סגורות. החקירה בפועל נעשית תוך מילוי תצהיר על ידי האדם החייב, בחינה של מסמכים שונים ובמידת הצורך גם תשאול.

יש מצבים מוגדרים בחוק בהם האדם החייב יכול לדרוש ולקבל פטור מהתייצבות, אפילו אם הוא התבקש במעמד הראשוני להתייצב לחקירה הזו באזהרה. כך למשל מצבים בהם הבקשה לביצוע היא לפסק דין שאינו בעל יסוד כספי, במקרה של בקשת לביצוע של פסק דין כחלק מדיני מזונות, כאשר הבקשה לביצוע מיועדת למימוש משכנתא או משכון, כאשר החייב הוא תאגיד, כאשר החייב הגיש בקשת בטענת "פרעתי" תוך פרק זמן של עד שלושה ממועד מסירת האזהרה לו ועוד.

 כמה טיפים בדרך לחקירת יכולת מוצלחת

כפי שציינו קודם לכן, חקירת יכולת אינה גזרה משמיים. אפשר בהחלט לצלוח אותה כאשר מתנהלים בצורה נכונה. אחד הדגשים החשובים ביותר הוא לא לנסות ליצור מיצגי שווא, שעלולים לפגוע באדם יותר מאשר הם מועילים עבורו. מעבר לעובדה שמדובר בעבירה פלילית על כל המשתמע מכך, לא מן הנמנע שתהיה לכך השפעה כלכלית עצומה על האדם. חשוב להתנהל בהגינות וביושר.
אפשר בהחלט להיעזר באנשי מקצוע לצורך הכנה לקראת חקירת היכולת, כולל מציאת המסמכים הרלוונטיים וכן הלאה. הסיוע שלהם עשוי להשפיע גם על שלבים אחרים בתהליך, למשל הגעה להסדר תשלומים הוגן עבור האדם החייב, ניהול משא ומתן מול הרשויות או הזוכים ועוד. ראו גם: הכרזת פשיטת רגל ללא עורך דין: כדאי או לא?.

אז מה היה לנו בכתבה:
באנר בנק אינפו
Picture of לורן מוסייוף מומחית פיננסית

לורן מוסייוף מומחית פיננסית

לורן מוסייוף מומחית פיננסית בעלת ניסיון עשיר, ליווי של אלפי לקוחות מרוצים והשתתפות בפורומים מקצועיים. מייסדת ומנהלת הפורטל בנק אינפו, המקום שמנגיש לכם את כל המידעבנושא פיננסי והשקעות נדל"ן.