דירוג אשראי

המונח דירוג אשראי מקובל מאוד בקרב משקיעים בשוק ההון שמבקשים להשיג לעצמם רווח באמצעות רכישה של אגרות חוב בשוק הראשוני (הנפקות של אג"ח) ולעיתים גם בשוק השניוני (רכישת אג"ח במהלך המסחר הבורסאי הרגיל).

דירוג האשראי הוא אחד הגורמים שישפיעו על החלטת קניה של משקיעים, הן מקרב הציבור הרחב, הן מקרב מנהלי תיקים, והן מקרב חברות השקעה גדולות.

דירוג אשראי וריבית

כאשר חברה מחליטה לגייס הון באמצעות הנפקת איגרות חוב, היא למעשה מבקשת מהציבור הרחב להלוות לה כסף. בניגוד לבנקים, אשר קובעים באופן בלבדי את אחוז הריבית שאותו הם מצפים לקבל מן הלווה, חלק גדול מהחברות המנפיקות עורכות מכרז על גובה הריבית שאותו יציעו רוכשי איגרת החוב.

כאן, הריבית שיציעו המשקיעים תתבסס על בדיקה של קריטריונים רבים כגון זרם התקבולים הצפוי, תשואות אג"ח של חברות מאותו ענף, תשואות של אג"ח חסר סיכון (לפחות באופן תיאורטי) כגון אג"ח ממשלתי, הרכב נכסים מול התחייבויות וכן הלאה.

הריבית שאותה יבקשו המשקיעים, אלה שמלווים לחברה את ההון הדרוש לפעילותה, יעיינו היטב גם בנתונים של דירוג אשראי שמפורסמים אודות החברה המנפיקה. נתונים אלה, אשר מפורסמים באמצעות חברות שמתמחות בדירוג אשראי (כגון מעלות, הפועלת בישראל), אמורים להיות אובייקטיביים ובלתי תלויים, ולספק מדד שמסייע בבחירה בין אפשרויות שונות של השקעה.

דירוג אשראי למדינה

לא רק חברות פרטיות או ציבוריות אשר מנפיקות אג"ח זוכות לדירוג. גם מדינות וביניהן גם מעצמות כלכליות ופיננסיות, מקבלות דירוג אשראי. הסיבה לכך פשוטה – לצורך גיוס משאבים לאומיים, נוהגות מדינות העולם להנפיק איגרות חוב ממשלתיות.

למרות שנהוג להתייחס לאגרות חוב אלה כאל נכס חסר סיכון, הרי שלא חסרות דוגמאות היסטוריות של מדינות שפשטו רגל בעקבות קטסטרופות שונות, ומחזיקי האג"ח שלהן הפסידו חלק ניכר מכספם אם לא את כולו.

אי לכך, אין זה מפליא שגם מדינות מקבלות דירוג אשראי משלהן, אשר משפיע על יכולתן ללוות חלק משמעותי מההון שמשמש אותן לפעילות שוטפת, וכן על הריבית שאותה הם יתבשרו לשלם עבור הלוואות מסוגים אחרים.

סולם של דירוג

חברות לדירוג אשראי, שפועלות כאמור בשוק הישראלי וגם בשוק העולמי, נוהגות לפרסם סולם שאיננו מספרי, אך כזה שניתן למקם בו את מצבה של כל חברה וכל מדינה. חברת מעלות, למשל, מדרגת את החברות באופן כזה:

• AAA – זה הוא הדירוג הגבוה ביותר. לפיו החייב, או במילים אחרות, מנפיק האג"ח, מוערך כבעל יכולת גבוה מאוד להחזרת התחייבויותיו הכספיות, לעומת חייבים אחרים בשוק כלשהו (כגון זה הישראלי).
• AA – דירוג זה נמוך במעט מהדירוג הטוב ביותר. כאן החייב, מנפיק האג"ח, מוערך כבעל יכולת גבוה להחזרת התחייבויותיו הכספיות, לעומת חייבים אחרים בשוק כלשהו.
• A – חברה המדורגת בדירוג זה נחשבת לכזו שתושפע באופן משמעותי יותר משינויים בסביבתה הקרובה, העסקית, החקיקתית, והכלכלית (סביבת המיקרו) ועל כן הסיכוי שהיא לא תעמוד בפירעון התחייבויותיה מחברות שזכו לדירוג המכסימלי, גבוה יותר. יחד עם זאת, דירוג כזה נחשב לדירוג של חברות בעלות יכולת טובה לפירעון חובותיהן.
• BBB – דירוג זה משקף יכולה סבירה של החברה לעמוד בפירעון התחייבויותיה. הרעה בתנאי הסביבה, ברמת המיקרו והמקרו, עלולה לפגוע באופן חריף יותר ביכולת החברה לשלם את חובותיה.
• BB והדירוג שמתחתיו, B– חברות בדירוג כזה נחשבות שיתקשו בהחזרי חובות בהשוואה לחברות אחרות, וזאת בהתבסס על מצבן הנוכחי.
• CCC, CC,  C – התחייבויותיהן של חברות בדירוג כזה נחשבות לכאלה שעומדות בסיכון גבוה לחוסר יכולת פירעון.
• D – דירוג כזה מסמל חברות שלא מצליחות לעמוד בפירעון התחייבויותיהן הנוכחיים. דירוג זה נעשה בשימוש גם במקרים של חברות שהגישו בקשה לפשיטת רגל.