העולם של הלוואות ומימון נחלק באופן כללי וגורף לשני תחומים עיקריים, מימון בנקאי ומימון חוץ בנקאי. מהותם הבסיסית של הבנקים, לפחות היא הייתה כזו בעבר, היא קבלת פיקדונות מהציבור ומתן הלוואות לציבור, גם כיום פעילות האשראי מהווה חלק משמעותי בהכנסות הבנקים. אך קיים גם שוק עצום של מימון חוץ בנקאי, שוק שאולי אפילו עולה בהיקפיו הכספיים על זה הבנקאי והוא כולל מגוון שחקנים מתחומים שונים.
אסור לשכוח כי השוק החוץ בנקאי מציע מגוון עצום של אפשרויות והצעות, כך שלעיתים לא כדאי לפנות למימון בנקאי אלא לפנות לקבלת הלוואה חוץ בנקאית.
אם הגעתם למסגרת האשראי בבנק
סיבה ברורה ומובנת מאליה לגבי עדיפות למימון חוץ בנקאי היא אם הלקוח הגיע לגבול מסגרת האשראי בבנק שלו והוא זקוק לאשראי נוסף, לא משנה לאיזו מהות לצורך העניין. אם הוא חרג ממסגרת האשראי הבנקאית שלו אז גם הבנקים לא יסכימו לתת לו מימון נוסף מחשש לחדלות פירעון וגם חוקי הבנקאות לא מאפשרים להם לעשות זאת כדי למנוע מצבים בעיתיים לכל הצדדים.
במקרה זה אפשר בהחלט לפנות לגורם מימון חוץ בנקאי שפועל ללא קשר להתחייבויות הבנקאיות של הלקוח.
רצון לשמור על אובליגו נמוך
בדומה לסיבה הקודמת של פניה למימון חוץ בנקאי, אובליגו הוא המונח המקצועי שמתאר את כל ההתחייבויות הבנקאיות של עסק כלפי הבנק או הבנקים איתם הוא עובד, קרי החזר הלוואות, התחייבויות כרטיסי אשראי, תשלום צ'קים דחויים שהוא רשם לפקודת צד שלישי וכדומה.
אם בעל העסק רוצה לשמור על האובליגו שלו נמוך או לא להגיע להגבלה הבנקאית שלו (מסגרת האשראי) אז הוא יכול בהחלט לפנות לגורמי מימון חוץ בנקאיים כמו חברות כרטיסי אשראי, פקטורינג, נכיון צ'קים דחויים, קרנות מימון למיניהם וכדומה.
פניה למימון חוץ בנקאי כאשר העלויות נמוכות מאשר הפיתרון הבנקאי
במקרים רבים מערכת השיקולים לגבי פניה למימון בנקאי או מימון חוץ בנקאי מבוססת לחלוטין על רמות מחיר. שוק המימון וההלוואות בישראל הוא כל כך רחב ומגוון כיום שבכל מקרה רצוי לבחון לפחות כמה הצעות מימון מגופים שונים על מנת לקבל את ההצעה המתאימה והזולה ביותר.
למשל, פנייה לפיתרון של פקטורינג (רכישת חשבוניות שמיועדות לתשלום קרוב על ידי חברה ייעודית וקבלת תזרים מזומנים מיידי על בסיס "מכירת" החוב הזה) או נכיון צ'קים (קבלת חלק מהסכום של צ'ק עם תאריך פירעון עתידי באופן מיידי בתמורה לאחוזים מהסכום המלא שיפרע במועד המתוכנן ויועבר לחברה ייעודית ) יכול בהחלט להיות זול יותר בבחינה כלכלית טהורה לעומת מימון בנקאי.
יש לחשוב את עלות הריבית וההצמדה על ההלוואה הבנקאית, את עלות הקמת ההלוואה, העמלות ולתת את הדעת על אופן קבלת הכסף. אם בחישוב סופי פקטורינג, נכיון צ'קים או הלוואה מחברת אשראי או מימון חיצונית יוצא זול יותר אז זהו הפיתרון העדיף.
כאשר התנאים של המימון החוץ בנקאי אטרקטיביים יותר
לעיתים גם אפם ההחזר הסופי של ההלוואה יהיה מעט גבוה יותר אצל גורם כזה או אחר, תנאי ההחזר וההלוואה עצמה יכולים להיות אטרקטיביים יותר ללקוח הפרטי או העסקי ולכן אפשר להעדיף מימון חוץ בנקאי על פני מימון בנקאי (או להיפך, בהתחשב בתנאים).
למשל אם חברת מימון חוץ בנקאית מאפשרת לקבל הלוואה לתקופה ארוכה יותר מאשר הבנק וזה מתאים יותר ללקוח מבחינת יכולות ההחזר. דוגמא נוספת היא בשיטת פקטורינג או נכיון צ'קים בה מקבלים כסף מזומן שלא צריך להחזיר אלא גורם המימון לוקח אחוזים מהסכום המקורי ונוטל על עצמו את גביית החוב.
