אדם פרטי אשר הסתבך בחובות והגיע למצב של חדלות פרעון, יכול לפתוח בהליך של פשיטת רגל, הליך המנוהל על ידי הכונס הרשמי. המטרה המרכזית של החייב בהליך פשיטת רגל, היא לקבל מבית המשפט הפטר מתשלום חובותיו אולם בהעדר אפשרות כזו, יכול החייב להגיע להסדר פשרה עם נושיו.
הליך פשיטת רגל נפתח בהגשת בקשה ביוזמת החייב או ביוזמת הנושה. כאשר החייב מגיש את הבקשה, עליו לצרף מסמכים שונים, לרבות טופס הצהרה על כל חובותיו ונכסיו וכתב ויתור על סודיות, אשר יאפשר לכונס הרשמי לקבל מידע אודות החייב.
לאחר מכן, יינתן צו כינוס במסגרתו יעברו נכסי החייב לפיקוחו וניהולו של הכונס הרשמי, יוקפאו ההליכים אשר ננקטו נגד החייב והכונס יחל בחקירתו. כמו כן, במסגרת ההליך, תיערך גם אסיפת נושים, במהלכה יוכלו הנושים לחקור את החייב באשר למצבו וניתן יהיה לדון בהצעות פשרה.
חקירתו של הכונס הרשמי
חלק מהותי ביותר בהליך פשיטת רגל הוא חקירת הכונס הרשמי אשר מטרתה היא איסוף מידע אודות הנסיבות אשר הובילו את החייב ליצירת החובות.
הכונס הרשמי מקבל את האינפורמציה הנדרשת לו הן מהחייב עצמו, אותו יזמן לחקירה במשרדו והן מגורמים חיצוניים שונים כגון בנקים, רשויות ממשלתיות חברות ביטוח ועוד.
במהלך החקירה, ילמד הכונס האם החובות הם תוצאה של פעילות פלילית, או שמא החייב יצר את החובות בתום לב.
כמו כן, החקירה תגלה מהו היקף החובות, אלו נכסים נמצאים ברשותו של החייב וכיו"ב. בסיומה של החקירה, יכין הכונס הרשמי תסקיר מפורט עם ממצאיו ובהתאם להם ימליץ האם החייב יכול לפרוע את חובו או האם יש לתת לו צו הפטר.
חשוב לציין, כי במקרה שבו החייב מעוניין להציע הצעת פשרה לנושים, הוא אינו רשאי לפנות אליהם באופן ישיר, אלא עליו להעביר את הצעתו לכונס, אשר יעבור על ההצעה, יחווה דעתו לגביה על בסיס חקירתו והצעת הפשרה תדון במסגרת אסיפת הנושים.
קבלת צו הפטר
שאיפתו של החייב הפותח בהליך פשיטת רגל היא לקבל הפטר מחובותיו ולפתוח דף חדש, ללא חובות העבר. אולם, היות שמתן צו הפטר פוגע בזכות הקניין של הנושים, בית המשפט יעניק צו הפטר רק לחייבים הראויים לכך.
ככלל ניתן לומר כי קבלת צו הפטר תלויה בשלושה תנאים: החייב יצר את חובותיו בתום לב והם אינם פרי של פעילות פלילית, החייב שילם לנושיו כל אשר ביכולתו לשלם ואין בידו נכסים נוספים.
נוסף על זאת, התנהלותו של החייב לאורך הליך פשיטת הרגל הייתה תקינה והכונס הרשמי לא ידווח על פעילות בעייתית מצדו של החייב.
חלוקת הרכוש לנושים
הליך פשיטת רגל אינו מסתיים בהכרח במתן צו הפטר ומשנמצא כי לחייב קיימים נכסים לפרעון החוב, יחולקו הנכסים בין הנושים על פי סדר עדיפות: נושים מובטחים, נושים מדין קדימה ונושים רגילים.
הכונס הרשמי המנהל את נכסי החייב, רשאי לחלק את כל הנכסים שברשות החייב למעט נכסים חריגים. למשל, נכסים המיועדים לשימוש אישי של החייב כמו ביגוד, הנעלה, מוצרי מזון, כלי מטבח ומיטה וכיו"ב. כלים הדרושים לפרנסתו של החייב וכלים/אביזרים הנדרשים לו לצורך רפואי, גם אלו נכסים חריגים אשר לא ניתן לחלק אותם.
בית מגוריו של החייב, הוא נכס אשר ניתן לחלוקה, אלא אם בית המשפט הורה אחרת והוא יעשה כן בדרך כלל במקרה שבו בני משפחתו של החייב מתגוררים בנכס.
מלבד זאת, ישנם נכסים אשר חלוקתם דורשת אישור ספציפי של בית המשפט, למשל, תכנית חיסכון. לשם פתיחת התכנית ושימוש בכספים שבה לפרעון החוב, יש לפנות אל בית המשפט, אשר לא יקבל החלטה בעניין, אלא לאחר שאפשר לחייב לטעון טענות באשר לפרעון הכספים.
אולי יעניין אותך לקרוא גם:
הרפורמה בפשיטת רגל – מהי הרפורמה החדשה? ומי יכול להרוויח ממנה?
