מתי ביטוח לאומי הוא גורם חשוב בעת פשיטת רגל?

בשנים האחרונות, אנשים רבים פותחים בהליך של פשיטת רגל: הליך חדלות פירעון. זהו מצב שבו אדם נקלע לחובות ואין לו את היכולת הכלכלית לפרוע אותם.

המוסד לביטוח לאומי הוא גורם חשוב מאוד בהליך פשיטת רגל, בכל מקרה שבו המעביד אשר הפך להיות חדל פירעון, נותר חייב כסף לעובדיו.

אמנם, במצב שכזה היה מן הראוי כי המעסיק יבצע גמר חשבון עם העובדים במשכורת האחרונה, אך במקרים רבים, הוא אינו עושה כן.

בשלב זה, נכנס לתמונה המוסד לביטוח לאומי, אשר בהתקיים תנאים מסוימים, משלם לעובדים גמלה אשר תכלול תשלום בגין שכר עבודה, תשלום לקופת הגמל ופיצויי פיטורים.

פשיטת רגל – שלבי ההליך על קצה המזלג

מטרתו של הליך פשיטת רגל היא לאמוד את מצבו הכלכלי של החייב ובהתאם, לגבש הסדר תשלומים בינו לבין נושיו, בו יוכל החייב לעמוד. כמו כן, בנסיבות מסוימות, יכול החייב לקבל הפטר מן החובות . ההליך כולל ארבעה שלבים מרכזיים:

1. מתן צו כינוס: כל נכסי החייב מאוגדים לקופה אחת, אותה מנהל הכונס הרשמי. בשלב זה גם מוקפאים ההליכים אשר ננקטו נגד החייב עד למתן צו הכינוס.
2. חקירת הכונס הרשמי: מטרתה של החקירה היא להבין כיצד נוצרו החובות, מהו היקפם והאם לחייב יש יכולת פירעון מלאה או חלקית. בתום חקירתו, יכתוב הכונס הרשמי חוות דעת וזו תועבר אל בית המשפט, אשר ייעזר בה לצורך קבלת החלטות בהליך.
3. כינוס אסיפת נושים: הכונס הרשמי מכנס את האסיפה, במהלכה, ניתן לדון בהצעות להסדרי תשלומים והנושים רשאים גם לחקור את החייב, אם הם מעוניינים בכך. אם הושגה הסכמה לגבי הסדר, יעבירו הכונס הרשמי לאישורו של בית המשפט.
4. הסדר / הפטר: בית המשפט בוחן את הסדר הפשרה בין החייב לנושים ושוקל את בקשתו של החייב לקבלת הפטר, היה והוגשה. ככלל, בית המשפט מאשר את הסדרי התשלומים, כאשר מרבית הנושים מסכימים להסדר. באשר למתן הפטר, זה אינו ניתן בנקל ובית המשפט צריך להשתכנע כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין.

תנאים לקבלת גמלה

חשוב מאוד לדעת כי המוסד לביטוח לאומי אינו משלם גמלה בכל מקרה ומקרה, אלא ישנם קריטריונים מסוימים ורק העומד בהם, יוכל לקבל תשלום.

למשל, כאשר המעסיק הוא עוסק מורשה, לא די בכך כי הוא הפסיק את הפעילות העסקית, אלא עליו לקבל צו פשיטת רגל ורק כאשר זה ניתן, יוכלו העובדים לפנות אל המוסד לביטוח לאומי. כך גם כאשר המעסיק הוא חברה בע"מ, אז יאלצו העובדים להמתין עד למתן צו פירוק, בכדי להגיש תביעה לקבלת הגמלה.

בעבור אלו זכויות משולמת הגמלה?

המוסד לביטוח לאומי משלם כאמור, את הגמלה לעובדים בתנאי הזכאות, כאשר זו ניתנת בעבור שלוש זכויות:

1. שכר עבודה: לעובד ישולם שכר עבודה לתקופה של 12 חודשים לכל היותר, כאשר התשלום יכלול את כל רכיבי השכר הרלוונטיים (כגון שעות נוספות ותשלום בגין עמלות) והזכויות הסוציאליות (כגון פדיון חופשה ודמי הבראה). ישנם רכיבים אשר אינם נלקחים בחשבון כגון הוצאות רכב.
2. תשלום לקופת הגמל: היה והמעסיק לא העביר תשלום לקופת הגמל כקבוע בחוק, יעביר המוסד לביטוח לאומי את סכום החוב.
3. פיצויי פיטורים: המוסד לביטוח לאומי ישלם את מלוא סכום הפיצויים, או ישלים את הסכום אשר הופקד בקופת הגמל.

יש להדגיש כי כל הסכומים הללו כפופים לתקרה מקסימאלית. המשמעות היא כי לא פעם, מקבל העובד מביטוח לאומי, סכום נמוך יותר מאשר הוא זכאי לו. ההפרש בין הסכומים הללו מהווה אמנם חוב של המעסיק, אך לחוב זה אין כל זכות קדימה על פני חובות אחרים.