בישראל של שנת 2014, ובעקבות העלייה המתמשכת ביוקר המחייה, יותר ויותר אזרחים שומרי חוק מוצאים עצמם יום אחד בפני שוקת שבורה מבחינה כלכלית, ונאלצים להתמודד מול שורה ארוכה של נושים, הדורשים מהם את פירעון חובם באופן מידי.
מצב זה, אשר בשנים האחרונות הופך מוכר ליותר ויותר אנשים, עלול להוביל את האדם למצבים קיצוניים, ולקבלת החלטות שגויות באופן מובהק.
מסיבה זו, ועל מנת להעניק מחד הגנה לחייב, אשר עודנו אזרח ישראלי לכל דבר ועניין, ומאידך להבטיח כי בעלי החוב יזכו לפירעון חובם המגיע להם בזכות, החוק הישראלי מאפשר לבתי המשפט להכיר באדם מסוים כפושט רגל, סטטוס משפטי זמני המוענק בהחלטת בית המשפט.
במסגרת הליך פשיטת הרגל, בית המשפט ממנה כונס נכסים רשמי, אשר מתפקידו לבחון את נכסיו ואת מצבו הכלכלי של החייב, ולפרוע את חובותיו בצורה הטובה והיעילה ביותר.
האם ניתן לקיים הליך גישור במסגרת פשיטת רגל?
הליכי גישור נועדו מלכתחילה להוות "מסלול עוקף בית משפט", אשר יוביל להפחתת העומס על בתי המשפט בישראל, ויאפשר בירור וליבון של סוגיות אזרחיות שונות, לתועלת כל הצדדים.
עם זאת, הגוף היחיד בישראל אשר יש לו הסמכות להכריז על אדם מסוים כפושט רגל הוא בית המשפט, ומשכך הליך פשיטת רגל מחויב להגיע בראש ובראשונה בפני בית המשפט, אשר בסמכותו להגדיר את החייב כפושט רגל.
עם זאת, פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980, אשר מעגנת את סוגיית הליכי פשיטת הרגל במדינת ישראל, מגדירה כי במידה ופנייתו של אדם לבית המשפט בבקשה להכיר בו כפושט רגל אושרה, ומשכך בית המשפט מינה לו כונס נכסים רשמי, יש בסמכותו של כונס הנכסים לנהל באופן מלא את הסכסוך בין החייב לבין נושיו, כאשר במידת הצורך יש באפשרותו למסור את הסכסוך להליך גישור.
יש לזכור בהקשר זה, כי מטבע הדברים, הליך הגישור הוא הליך וולונטרי לחלוטין, אשר לא ניתן לכפות אותו על מי מהצדדים. עם זאת, וככל שהן החייב והן הנושים מעוניינים להשתתף בהליך גישור במטרה לנסות ולפתור את הסכסוך ביניהם בצורה מהירה ומבלי להזדקק לסיועו של בית המשפט, החוק מכיר בזכאותם לעשות כן.
האם הליך גישור במסגרת פשיטת רגל הוא פתרון טוב?
במרבית המקרים, ההחלטה בדבר הגדרת אדם מסוים כפושט רגל נעשית רק במקרי הקיצון, ומשעה שנקבע כי אין ביכולתו של החייב לפרוע את חובותיו במלואם בעתיד הנראה לעין.
מסיבה זו, ההכרה באדם כפושט רגל צפויה להוות צעד שלילי מבחינת הנושים, אשר מעמיד בסימן שאלה את יכולתם לזכות בפירעון חובו של החייב אליהם באופן מלא. כתוצאה מכך, הליכי פשיטת רגל נוטים להוביל להתלהטות יצרים בקרב שני הצדדים, ולהחריף עוד את הסכסוך.
לעומת זאת, הליך הגישור, אשר נועד לפתור סכסוך בין הצדדים בצורה משותפת, ותוך שימת דגש על קבלת הסכמתם של כל הצדדים להליך, מהווה במקרים רבים הדרך היעילה ביותר לפתור סכסוכים, וזאת ככל שניתן לגבש הסכמה הדדית ומוסכמת. הדבר כמובן מקבל משנה תוקף בשל העובדה שמדובר בהליך קצר ומהיר בהרבה מההליך המשפטי הרגיל בפני בית המשפט, מה שמקל על כלל המתדיינים, ועל כיסם.
בסופו של דבר, חשוב לזכור כי הליך הגישור אינו הליך משפטי, ומסקנותיו אינן בעלות תוקף משפטי לכשעצמן. עם זאת, ובמידה ומסקנות אלו יוצגו בפני בית המשפט, בהסכמת כל הצדדים, הרי שסביר כי בית המשפט יבחר לאשר אותן, ולהעניק להן תוקף משפטי של פסק דין.
