הליכי פשיטת הרגל בישראל, כפי שמוסדרים בפקודת פשיטת הרגל, הינם הליכים משפטיים אשר מטרתם לסייע לאדם הקורס תחת נטל חובותיו לצאת לדרך חדשה, ולהעניק לו הגנה מרדיפות נושיו, וזאת בכפוף להתחייבותו לעשות כל שביכולתו על מנת להשיב את חובותיו בהתאם למצבו הכלכלי.
ההחלטה בדבר פתיחה בהליך פשיטת רגל לזכותו של אדם ניתנת מטעם בית המשפט הדן בתיק, וזאת לאחר הגשת בקשה מתאימה מטעם החייב עצמו. לאחר הגשת הבקשה, מתפקידו של בית המשפט לבחנה לעומקה, ובמידה והשתכנע כי יש מקום לכך, להורות על פתיחת הליך פשיטת הרגל, ועל כינוס נכסיו של החייב.
דחיית בקשה לפשיטת רגל – העיקרון המשפטי
כאמור, הליך פשיטת הרגל נועד בראש ובראשונה לטובתו של החייב, ולסייע לו להתגונן מפני רדיפות נושיו. מסיבה זו, וכפי שהובהר פעמים רבות בפסיקותיהם השונות של בתי המשפט בישראל, בתי המשפט אינם מחויבים לאשר את הבקשה לפתיחת ההליך, והדבר נתון לשיקול דעתם בכל מקרה ומקרה.
באופן עקרוני, ובשעה שהחייב פונה לבית המשפט בבקשה להכיר בו כפושט רגל, בית המשפט דורש בראש ובראשונה כי החייב יתייצב בפני בית המשפט בניקיון כפיים, וברצון כנה לעמוד בהליכי פשיטת הרגל כפי שנקבעו על ידי בית המשפט. מסיבה זו, מגיש הבקשה מחויב בגילוי דעת מלא באשר למצבו הכלכלי העכשווי, וכן להוכיח כי פעל זה מכבר לצורך השבת חובותיו לנושיו, אך הדבר לא התאפשר מכורח הנסיבות.
מתי בקשה לפשיטת רגל נדחית?
בהתאם לדברים, ובשעה שהחייב פונה לבית המשפט בבקשה לפתיחת הליך פשיטת רגל, בית המשפט בוחן בראש ובראשונה את התנהלותו של החייב כלפי נושיו טרם פנייתו לבית המשפט, ואת ניסיונותיו הקודמים לפעול לצורך הסדרת חובותיו. יש לציין בהקשר זה, כי בתי המשפט בישראל דורשים מהחייב להראות כי ביצע מאמצים ניכרים לצורך ניסיון לפירעון חובותיו, וזאת בכל אמצעי שעמד לרשותו בעת זו.
במידה ובית המשפט מצא, כי החייב לא פעל באופן יזום ואקטיבי לצורך סילוק חובותיו טרם פנייתו לבית המשפט, או לחילופין פעל באופן שאינו מספיק, הרי שבית המשפט יכול לקבוע כי החייב לא הוכיח את נכונותו לפעול בהתאם להליכי פשיטת הרגל, כפי שמעוגנים בחוק, ומשכך בקשתו לפתיחת ההליך נדחית. במקרה מסוג זה, בית המשפט לא יעניק לחייב הגנה משפטית כנגד נושיו, ויהא עליו להתמודד עמם ישירות.
גם במידה ובית המשפט מצא כי בעת פנייתו לבית המשפט בבקשה להכיר בו כפושט רגל, החייב לא פעל בהתאם לנהלים, ולא מסר לבית המשפט מידע מלא ומדויק באשר למצבו הכספי העדכני, ולרבות באשר למכלול הנכסים העומדים לרשותו, הרי שהדבר מהווה אף הוא עילה לדחיית בקשתו של החייב לפתיחת הליך פשיטת רגל, ולהפנייתו להתמודד מול נושיו בכוחות עצמו.
עילה נוספת לדחיית בקשתו של החייב להכרה בו כפושט רגל, היא בשעה שנמצא, כי החייב לא עושה מאמצים מלאים וכנים לצורך התפרנסות מעבודה, ולחילופין בוחר להסתמך על תמיכה מגורמים שונים, כגון המוסד לביטוח לאומי וקצבאות שונות.
במקרים כגון אלו, בית המשפט צפוי לקבוע כי החייב לא הוכיח את מחויבותו לפירעון מלא של חובותיו, ומסיבה זו אינו רשאי ליהנות מהגנתו של בית המשפט.
בסופו של דבר, קבלת או דחיית בקשה לפשיטת רגל היא פעולה הנמצאת בסמכותו המלאה של בית המשפט, הדורש מהחייב להוכיח בראש ובראשונה את מחויבותו המלאה לסילוק חובותיו. חשוב לזכור ולהפנים זאת עוד בטרם הפניה לבית המשפט בבקשה לפתיחת הליך פשיטת רגל.
