צו הפטר הוא צו הניתן על ידי בית המשפט, במסגרת הליך של פשיטת רגל. קבלת הצו איננה מובנית מאליה והיא מותנית רק כאשר הוכחה כי החייב מיצה את יכולת הפירעון שלו עד תום ושילם לנושיו את הסכום המירבי שהיה באפשרותו לשלם.
כמו כן, בית המשפט צריך להתרשם כי החייב פעל בתום לב. חייבים אשר פעלו שלא בתום לב, אם בעת יצירת החובות ואם במהלכו של הליך פשיטת הרגל, לא יוכל לקבל ככלל, הפטר מן החובות.
הדין בישראל יצר שלושה סוגים שונים של צווי הפטר: הפטר חלוט, הפטר מותנה והפטר חלקי, כאשר לבית המשפט מוקנה שיקול הדעת איזה סוג של הפטר להעניק לחייב. ההחלטה האם לתת הפטר ואיזה סוג, מתבצעת על בסיס נסיבות המקרה, כפי שמובאות בין היתר בתסקיר הכונס הרשמי המוגש אל בית המשפט.
מהי משמעותו של מתן צו הפטר?
כל חייב אשר יוזם הליך של פשיטת רגל, מעוניין לקבל הפטר מחובותיו. הסיבה לכך היא כי מתן צו הפטר, מוחקת את חובות העבר והחייב פותח דף חדש ונקי מבחינה כלכלית.
ההגבלות אשר הוטלו על החייב, טרם הליך פשיטת הרגל ובמהלכו, מתבטלות (למשל, עיכוב יציאה מן הארץ, הגבלה המוטלת על החייב עם מתן צו הכינוס בכדי למנוע מצב של בריחה מהארץ ו/או הברחת נכסים). החייב רשאי מעתה ואילך, לפתוח חשבון בנק, לעשות שימוש בכרטיסי אשראי, שיקים וכיו"ב.
שלושה סוגים של צווי הפטר
כאמור מעלה, ישנם שלושה סוגים שונים של צווי הפטר: הפטר חלוט, הפטר מותנה והפטר חלקי:
- הפטר חלוט: זהו הפטר מלא מכל חובותיו של החייב, אלו נמחקים לחלוטין והחייב פותח דף חלק בחייו, ללא מגבלות משפטיות.
- הפטר מותנה: זהו מצב שבו מתנה בית המשפט מתן צו הפטר חלוט, עד להשלמתו של הליך אחר, בדרך כלל מדובר בסיום תשלומים לנושים. ללא סיומו של ההליך האחר שקבע בית המשפט, לא יוכל החייב לקבל הפטר חלוט מחובותיו.
- הפטר חלקי: סוג זה של צו הפטר הוא נדיר למדי, משום שהוא ניתן במקרים בהם סבר בית המשפט כי החייב נהג בתום לב רק לגבי חלק מחובותיו. על כן, על בית המשפט לתת לחייב הפטר אך ורק לחובות אלו ולא ליתר החובות. בתי המשפט אינם נוהגים לעשות שימוש רב בהפטר זה משום שכאשר עולה תמונה של חוסר תום לב מצד החייב, רואים הם לנכון, במרבית המקרים, לדחות את בקשת ההפטר באופן מוחלט ולא להעניק לחייב הפטר חלקי.
דחיית הבקשה לקבלת הפטר
ראינו כי ישנם סוגים שונים של צווי הפטר, אולם אין פירושו של דבר כי כל בקשה למתן הפטר נענית בחיוב ובתי המשפט דוחים חלק לא קטן מן הבקשות המוגשות. בבואו של בית המשפט לקבל החלטה בעניין זה, יבחן הוא את נסיבות יצירת החובות ואת התנהלותו של החייב לאורך כל הליך פשיטת הרגל (על בסיס תסקיר הכונס הרשמי) ובמקרה שבו התרשם בית המשפט כי החובות אינם נוצרו בתום לב ו/או כי החייב ניצל לרעה את הליך הפש"ר, תידחה הבקשה להפטר.
יתרה מזו, אם הכונס הרשמי, המנהל את הליך פשיטת הרגל, ידווח על התנהלות לא תקינה של החייב במהלכו של ההליך, בסמכותו של בית המשפט לבטל את הליך פשיטת הרגל, צעד אשר יותיר את החייב חשוף בפני נושיו, אשר יוכלו לנקוט נגדו בסנקציות משפטיות שונות.
תסקיר הכונס הרשמי
בבואו של בית המשפט להכריע בבקשת ההפטר אשר הוגשה על ידי החייב ולקבוע איזה סוג של הפטר להעניק לחייב (בהנחה שהחייב נמצא ראוי להפטר) מתבסס הוא על תסקיר הכונס הרשמי.
הכונס הרשמי הוא המנהל את הליך פשיטת הרגל, כאשר בין היתר הוא מרכז את נכסי החייב לקופה אחת ודואג לממשם לשם תשלום החובות לנושים.
הכונס הרשמי גם מנהל חקירה אודות החייב, במסגרתה מקבל הכונס הרשמי מידע רב אודות נסיבות יצירת החובות, היקפם ויכולת הפירעון של החייב. בתום חקירתו, כותב הכונס הרשמי תסקיר מפורט ובו ממצאי חקירתו ומסקנה סופית באשר ליכולת הפירעון של החייב.
מטבע הדברים, כאשר הכונס הרשמי ממליץ על מתן הפטר לחייב, סביר להניח כי כך יעשה בית המשפט, אולם אם חקירת הכונס מעלה כי החייב לא מיצה את יכולת הפירעון שלו ובאפשרותו לשלם כספים נוספים לנושים, הרי שסביר להניח כי בקשת החייב להפטר, תידחה.
ראו גם:
