צו הפטר הוא השלב האחרון בהליך פשיטת רגל ומשמעותו: קבלת פטור מתשלום החובות. זוהי למעשה המטרה של כל חייב הפותח בהליך של פשיטת רגל, אולם, חשוב לציין כי לא כל חייב מקבל לבסוף את צו ההפטר שכן הדבר תלוי בנסיבות המקרה.
ככלל, ניתן לומר כי צו הפטר מיועד למי שנקלע לחובות בתום לב ובית המשפט שוכנע כי הוא שילם לנושיו כל אשר יכול היה לשלם. לחייב לא נותרו עוד כספים, או נכסים לפרעון חובותיו ועל כן, אין טעם לנקוט נגדו בהליכים נוספים.
הגשת בקשה לקבלת צו הפטר פתוחה בפני החייב מן הרגע בו הוכרז כפושט רגל. הכרזה זו מתבצעת לאחר מתן צו כינוס אשר במסגרתו מוקפאים כל ההליכים אשר ננקטו נגד החייב עד אותו פרק זמן ונכסיו עוברים אל הכונס הרשמי.
משהוגשה הבקשה לצו הפטר, ייקבע מועד לדיון בבית המשפט וכל נושיו של החייב יקבלו הודעה על כך. זאת על מנת שיוכלו, אם ירצו בכך, לחקור את החייב ואף להגיש התנגדות לבקשת ההפטר.
מתן צו הפטר – שיקולי בית המשפט
מתן צו הפטר מקנה לחייב פטור מתשלום חובותיו ובכך ניתנת לו למעשה הזדמנות לפתוח דף חדש בחייו. משכך, בית המשפט לא מורה על צו הפטר לכל חייב המגיש בקשה, אלא רק לחייבים הראויים לזאת, אשר יצרו את חובותיהם בתום לב והם אינם תוצאה של מעשים פליליים, או מעשים פזיזים ובלתי סבירים.
בבואו לקבל החלטה בעניין בקשה לצו הפטר, עומדים בפני בית המשפט שיקולים שונים וביניהם: מהן הנסיבות אשר הובילו ליצירת החובות, האם לחייב קיימים נכסים נוספים אשר יכולים לשמש לפרעון החובות, כיצד התנהל החייב במסגרת הליך פשיטת הרגל וכיוצא בזה אשר יחליטו על סוג ההפטר שיינתן, אם בכלל.
בית המשפט ילמד על נתונים אלו בעיקר מן התסקיר של כונס הכנסים המוגש אל בית המשפט. התסקיר מתבסס על ממצאים שונים שאסף הכונס הרשמי אודות החייב, נכסיו וחובותיו מגופים שונים (כגון בנקים) ומן החייב עצמו אשר מוזמן לחקירה אצל הכונס. בתום הדיון, יחליט בית המשפט האם לקבל את הבקשה ולתת לחייב צו הפטר, או האם לדחות את הבקשה.
סוגים שונים של הפטר
ישנם שלושה סוגים שונים של צו הפטר: צו הפטר חלוט, צו הפטר חלקי וצו הפטר מותנה. הצו החלוט הוא הצו האידיאלי עבור החייב ופירושו כי החייב קיבל פטור מלא מכל חובותיו.
לאחר קבלת צו הפטר חלוט, פותח החייב דף חלק בחייו, ללא טרדה מחובות העבר, כאשר כל הגבלה אשר הוטלה עליו בשל החובות, מוסרת.
צו הפטר חלקי פירושו כי ההפטר ניתן רק לגבי חלק מן החובות שצבר החייב. בית המשפט יורה על מתן צו זה במקרים בהם התרשם כי החייב נהג בתום לב רק בנוגע לחלק מחובותיו ועל כן ההפטר ניתן רק לגבי חובות אלו. סוג זה של צו הפטר אינו שכיח היות שבמרבית המקרים, אם מצא בית המשפט עדויות להתנהלות חסרת תום לב של החייב, וודאי אם פלילית, הדבר יוביל לדחיית בקשת ההפטר באופן מוחלט ולא למתן צו הפטר חלקי.
הסוג השלישי של צו הפטר הוא צו הפטר מותנה. צו זה ניתן לתקופה מסוימת, זמנית, אשר במהלכה יידרש החייב לבצע פעולה מסוימת.
הצו יהפוך לחלוט רק אם החייב יעמוד בתנאים שהוצבו לו. למשל, תשלום סכום מסוים לנושים, על פי צו התשלומים שנקבע באסיפת הנושים.
מטבע הדברים, צו הפטר מותנה יינתן כאשר בית המשפט שוכנע כי לחייב קיימת אפשרות לשלם את הסכומים הנ"ל. כאשר לחייב אין כל אפשרות לשלם וחובותיו נוצרו בתום לב, יינתן אמור צו הפטר חלוט.
