צו כינוס ניתן במסגרת הליכי פשיטת רגל וזהו למעשה אחד מהשלבים הראשונים בהליך. עם הוצאת הצו, מועברים כל נכסי החייב לפיקוחו של הכנ"ר – הכונס הרשמי וכמו כן, מוקפאים כל ההליכים המשפטיים אשר ננקטו כנגד החייב עד אותה עת. לעיכוב ההליכים יש משמעות אדירה עבור החייב, אשר מקבל למעשה פסק זמן מלחץ הנושים.
עם מתן הצו, קובע בית המשפט מועד לדיון בבקשה לפשיטת הרגל, אשר יתקיים לרוב, תוך שישה חודשים מיום מתן צו הכינוס.
בשלב זה ועד למועד הדיון בבית המשפט, יתקיימו שני הליכים מרכזיים: חקירת הכונס הרשמי ואסיפת הנושים. בסוף התהליך, יקרה אחד משניים: החייב יחתום על הסדר פשרה עם הנושים, או יקבל צו הפטר מחובותיו.
בקשה למתן צו כינוס
הליך פשיטת רגל יכול להיפתח ביוזמת החייב או ביוזמת הנושה, כאשר הצעד הראשון של כל אחד מהם יהיה הגשת בקשה למתן צו כינוס. אולם, לא בגין אותם תנאים יינתן צו כינוס לחייב ולנושה. למשל, חייב אשר רוצה לפתוח בהליך של פשיטת רגל ולקבל צו כינוס, צריך להראות כי חובותיו נוצרו בתום לב והם בסכום של 17,482 שקלים לפחות.
לעומת זאת, במקרה שבו הנושה פתח בהליך, עליו יהיה להראות כי בידו פסק דין חלוט נגד החייב כאשר גובה החוב הוא לפחות 87,401 שקלים.
הבדל מהותי נוסף: נושה הפותח בהליך, יהיה מחויב לשלוח התראה לחייב. רק לאחריה, יוכל להגיש בקשה לצו כינוס. המשותף הוא כי בשני המקרים, בין אם הבקשה מוגשת על ידי החייב ובין אם על ידי הנושה, יש לשלם אגרה לכונס הרשמי וללא התשלום לא ניתן יהיה לפתוח בהליך.
בירור אודות מצב החייב
בית המשפט הדן בבקשת פשיטת הרגל, צריך לקבל אינפורמציה אודות מצבו של החייב, על מנת שיוכל לקבל החלטה בתיק: האם מדובר בחייב אשר יכול לפרוע את חובותיו, או האם יש לתת לחייב צו הפטר. לשם כך, מקבל בית המשפט לידיו, טרם מועד הדיון, חוות דעת מפורטת מהכונס הרשמי, אשר ערך חקירה מקיפה אודות החייב.
על פי ממצאיו של הכונס אודות מצב החייב ועל פי ההחלטות שנתקבלו באסיפת הנושים, ממליץ הכונס בחוות הדעת, כיצד יש להמשיך בהליך כלפי החייב והדבר יסייע לבית המשפט להגיע להכרעה.
ניהול חקירת החייב
הכונס הרשמי עורך כאמור, חקירה יסודית באשר למצבו של החייב. כיצד מקבל הוא את המידע אודות מצבו? ראשית, מן החייב עצמו, כאשר הכונס יכול להזמין את החייב לחקירה במשרדו.
שנית, פונה הכונס הרשמי אל גורמים רלוונטיים, כגון בנקים וחברות ביטוח ומקבל מהם מידע ומסמכים הנוגעים לפעילות הכלכלית של החייב. כך אט אט מתגבשת תמונת המצב והכונס מבין כיצד נוצרו החובות, מהו היקפם והאם יש לחייב, מלבד חובות, גם נכסים כאלו ואחרים. על פי הממצאים שעולים מחקירתו, יכתוב הכונס את חוות הדעת, כאשר בה יפורטו גם אלו החלטות נתקבלו באסיפת הנושים, היה והתקבלו.
ניהול אסיפת נושים
במסגרת התהליך שתואר עד כה, פונה לעיתים החייב אל הכונס הרשמי בהצעת פשרה לנושים. תרחיש זה קורה בעיקר כאשר לחייב יש יכולת לפרוע את חובותיו והוא אינו יכול לקבל צו הפטר מסיבה כזו או אחרת. משקיבל הכונס את ההצעה, יעבירה אל הנושים והדיון בהצעה יתקיים במסגרת אסיפת הנושים שמזמן ומנהל הכונס הרשמי.
היה והצדדים, החייב מחד והנושים מאידך, הגיעו להסכמה לגבי הסדר הפשרה, יש לקבל את אישורו של בית המשפט להצעה. לבית המשפט אמנם נתון שיקול דעת מאוד רחב בנושא אולם בדרך כלל לא ידחה הוא הסדר פשרה כאשר כל הנושים או מרביתם הגדול מסכים לה.
