פשיטת רגל מהווה את הפתרון המשפטי הטוב ביותר, עבור חייבים אשר אינם מסוגלים לפרוע את חובותיהם. במסגרת הליך זה, מקבל החייב הגנה מפני ההליכים השונים הננקטים נגדו על ידי הנושים, פריסת תשלומים נוחה, המותאמת ליכולתו הכלכלית ובמקרים רבים, קבלת הפטר מחובותיו.
לפני מספר שנים, נכנסה לתוקפה, רפורמה חשובה ביותר בהליך של פשיטת רגל, המקלה באופן משמעותי על חיי החייבים והופכת הליך זה להוגן יותר כלפי החייבים ואף לכדאי יותר מבעבר.
פשיטת רגל – שלבי ההליך
אנשים רבים במדינת ישראל מגיעים למצב שבו הם אינם יכולים לפרוע את החובות שצברו. במצב זה, רשאי הנושה לנקוט בהליכים רבים נגד החייב, על מנת להביא לגביית החוב, ביניהם, עיקול חשבון בנק, עיקול מטלטלין, עיכוב יציאה מן הארץ וכיוצא בזה.
מטבע הדברים, הליכים אלו אינם מאפשרים לחייב לנהל חיים תקינים ומצבו אף מחמיר. כאן נכנס לתמונה הליך פשיטת רגל: בית המשפט מורה על מתן צו כינוס לנכסי החייב, אשר בהינתנו, מתבטלים כל ההליכים אשר ננקטו נגד החייב עד אותה עת.
כמו כן, החייב מוגן מפני נקיטת הליכים נוספים מצד הנושים לאורך כל ההליך, דבר המאפשר לו להתנהל באופן רגיל. השלב הבא בהליך פשיטת רגל, לאחר מתן צו כינוס, הוא בחינת מצבו הכלכלי של החייב, על מנת להבין האם יש לו יכולת לפרוע את חובותיו ואם כן, מהו היקפה. בסיום החקירה הכלכלית, יגיש כונס הכנסים לבית המשפט, תכנית פירעון המוגדרת בזמן ובסופה, אם עמד החייב בתשלומים שנקבעו, יקבל הפטר משארית חובותיו.
הרפורמה בהליך פשיטת רגל
לפני מספר שנים, נכנסה לתוקף הרפורמה בהליך פשיטת רגל, אשר יצרה שלושה שינויים מרכזיים בהליך זה ואלו מקלים מאוד על חיי החייבים: קיצור זמן ההליך, מתן תמריץ על גילוי מרצון וקבלת צו הפטר מיידי במקרה של חדלות פירעון.
- קיצור זמן ההליך: לפני הרפורמה, הליך פשיטת רגל, יכול היה להימשך שנים רבות, לעיתים מעל 10 שנים. מצב זה לא הועיל לחייב ובוודאי לא לנושה, אשר זכאי לקבל את כספו בזמן סביר. כיום, ההליך התקצר משמעותית והוא מתנהל עד לתקופה של 5 שנים.
- תמריץ על גילוי מרצון: חייב אשר ישתף פעולה בחקירה הכלכלית אודות מצבו ויגלה מרצונו על קיומם של נכסים אשר הבריח מנושיו, הברחת הנכסים לא תפגע בסיכוייו לקבלת צו הפטר. בעוד שבעבר, הברחת נכסים הייתה נחשבת כחוסר תום לב ושללה אפשרות כי החייב יקבל הפטר מן החובות.
- קבלת צו הפטר באופן מיידי: במקרים בהם נוכח בית המשפט כי לחייב אין יכולת פירעון, והוא צבר את חובותיו בתום לב, החייב יקבל צו הפטר באופן מיידי ולא בתום ההליך, כפי שהיה נהוג טרם הרפורמה.
מדוע היה צורך ברפורמה זו?
מטרתו של הליך פשיטת רגל, היא להקל על החייב לפרוע את חובותיו ולאפשר לו להשתקם מבחינה כלכלית, כאשר הדגש הוא סיוע ומתן הגנה לחייבים אשר צברו את חובותיהם בתום לב. על כן, עלה צורך בהכנסת שינויים כאמור בהליך זה, אשר יקלו על חיי החייבים ויאפשרו להם להשתלב ביתר קלות ובתוך זמן קצר יותר, בחזרה לחיים רגילים.
חשוב לציין, כי השינויים אשר הולידה הרפורמה, מכוונים לאותם חייבים אשר פעלו בתום לב הן ביצירת החובות והן לאורך ההליך. על כן, לצד התמריצים החיוביים, כוללת הרפורמה גם תמריץ שלילי בצורת ענישה פלילית, לחייב אשר יתנהל בחוסר תום לב בהליך זה.
