סיפורו של בנק לפיתוח התעשייה מתחיל עם סיום העשור הראשון להקמת המדינה ומסתיים בתחילת העשור השישי של המדינה עם מכירתו לאחר קשיים שהובילו לסגירתו בפועל.
הקמת בנק לפיתוח התעשייה
הבנק הוקם כבנק מסחרי לכל דבר ועניין בשנת 1957, המקימים הראשונים היו שלושת הבנקים הגדולים, אז והיום, בנק הפועלים, בנק לאומי ובנק דיסקונט ומדינת ישראל. ייעודו העיקרי של בנק לפיתוח התעשייה היה פיתוח
התעשייה בישראל על ידי מתן הלוואות לעסקים, לשוק התעשייתי והעסקי בארץ, עד סיום פעילותו התמקד הבנק במגזר העסקי ובעיקר בתחום מתן האשראי. מנהל הבנק הראשון בשנים הראשונות להקמתו היה אלכסנדר מאכט.
בנק לפיתוח התעשייה נחשב כגורם חשוב בהתפתחותה של התעשייה בישראל ובעיקר של אזור תל אביב, הבנק סיפק הלוואות רבות לפיתוח עסקים באזור תל אביב ובכך תמך בכלכלת העיר ובתנופת הפיתוח והבנייה בשנים הראשונות של מדינת ישראל. אנקדוטה מעניינת היא כי הבניין המקורי של בנק לפיתוח התעשייה ברחוב מונטיפיורי בתל אביב היה מהראשונים בעיר שהייתה בו מעלית.
בנק לפיתוח התעשייה או בנק למינויים פוליטיים
בנק לפיתוח התעשייה היה מיום הקמתו ועד סיום פעילותו ומכירתו, בנק קטן מאוד ולא שחקן משמעותי בתוך המערכת הבנקאית והפיננסית בישראל. כאמור, עיקר פעילות הבנק התרכזה סביב אשראי עסקי לקידום תעשייה ועסקים.
הבנק עבר כמה שלבים של קשיים שונים לאורך שנות פעילותו אך מבנה הבעלות עליו, שכלל את המדינה ואת כל שלושת הבנקים הגדולים מנעו את קריסתו ועזרו להמשיך במתן האשראי. לאורך השנים היו קריאות במערכת הפיננסית שקראו לפרק את הבנק שרבים טענו הפך למוד פוליטי יותר מאשר פיננסי טהור, בעיקר הועלו טענות על מינויים פוליטיים לא ראויים להנהלת הבנק. בהחלט יכול להיות שהתנהלות זו ושורה של מינויים לא מקצועיים ויותר פוליטיים במהותם תרמו רבות להפסדי הבנק ובסופו של דבר לסגירתו.
קשיי נזילות, הלאמה וסגירת פעילות הבנק
באוגוסט של שנת 2002 בנק לפיתוח התעשייה הולאם על ידי המדינה ומניותיו נמחקו ממסחר בבורסה של תל אביב, זאת בעקבות קשיי נזילות קשים ותפקוד לקוי כללי של הבנק. הבנק העניק הלוואות ואשראי למספר גופים
שהוגדרו בעיתיים ובכך החזר חובות אלו הועמד בספק ומשקיעים מוסדיים רבים משכו את כספם והשקעותיהם בבנק, דבר שהביא לקריסה בערכו ולהלאמה הבלתי נמנעת.
לאחר ההלאמה הופסקה כל פעילות חדשה של בנק לפיתוח התעשייה ועיקר ההתמקדות הייתה בגביית חובות אשראי ופירעון פיקדונות הציבור בבנק. למעשה הבנק לפיתוח התעשייה חדל לתפקד כבנק ורישיונו כבנק מסחרי פקע בשנת 2002 ופקע סופית בשנת 2008, השנה בה החליטה ממשלת ישראל להתחיל את תהליך מכירת הבנק כמקשה אחת בתהליך של מכרז.
רכישת הבנק מהמדינה
בשנת 2009 רכשה חברת BGI השקעות שבשליטת צביקה בארינבוים את בנק לפיתוח התעשייה מידי המדינה. הרכישה הייתה בסכום של כ-572 מיליון שקלים ובמכרז השתתפו גם בנק מזרחי-טפחות ובנק ירושלים.
הבנק אינו בנק מסחרי ולכן הרכישה היא בעיקר של תיק האשראי (החובות שחייבים לבנק) של בנק לפיתוח התעשייה בהיקף של 407 מיליון שקלים וכל חוב שייגבה הוא רווח לקונה.
הרכישה גם מקנה לחברת BGI הטבות מס בגין הפסדים צבורים של בנק לפיתוח התעשייה שמאפשרים קיזוז מס מול פעילויות פיננסיות אחרות של החברה. כרגע אין ל-BGI ולצביקה בארינבוים כוונה לחדש את רישיון בנק לפיתוח התעשייה אלא להשתמש במקלט המס ולנסות להשביח את הבנק ולהשתמש בו כחלק מהמערך הפיננסי של הקבוצה.
